מכתב מקוראת

בגיל 67, קניתי אוברול בפעם הראשונה מזה ארבעים שנה

מעולם לא כתבתי משהו כזה, וכמעט לא כתבתי גם עכשיו, כי אני כבר שומעת מה חלק מכן חושבות. אוברול. בגיל שישים ושבע. חשבתי בדיוק אותו דבר.

תני לי להסביר איך הגעתי לכאן. איפשהו בשנים האחרונות, להתלבש הפסיק להיות קל. חגורות המותן התחילו ללחוץ. הרוכסנים נהיו התעסקות. ובלי באמת להחליט על זה, מצאתי את עצמי שולחת יד כל בוקר לאותם בגדים עם גומי, בגדים מתנצלים, כאלה שלא מבקשים ממך כלום וגם לא נותנים כלום בחזרה.

נוח, כן. אבל בכל פעם שראיתי את עצמי במראה חשבתי, מתי התחלתי להתלבש כאילו ויתרתי.

זו המלכודת שאף אחד לא מזהיר ממנה. את יכולה להיות נוחה, או להרגיש כמו עצמך, ואחרי גיל מסוים נראה שהחנויות חושבות שאי אפשר גם וגם.

ואז אחותי הופיעה עם אחד

לא האוברול שאת מדמיינת. אוברול אפור רך, מכוסה בפרחי בר רקומים הכי יפים שיש, פרגים וחרציות ודבורים קטנות, מעל חולצה לבנה פשוטה. היא נראתה נוח והיא נראתה נהדר, וכבר לא חשבתי ששני הדברים האלה יכולים ללכת יחד.

הוא מבוטיק רונית ונועה תל אביב, בוטיק משפחתי קטן שכבר כמה שנים מלביש בשקט נשים בגיל שלנו. יש להם קולקציית קיץ שלמה כזאת, אוברולים וסרבלים, בעשרות הדפסים. הזמנתי את האפור עם פרחי הבר עוד באותו ערב, בטוחה לגמרי שעד סוף השבוע אני מחזירה אותו.

מה שקרה במנגל המשפחתי

לבשתי אותו למנגל משפחתי, מעל חולצה לבנה, עם סנדלים שטוחים.

ארבע נשים שאלו אותי מאיפה הוא עוד לפני שהספקתי לקחת שתייה. אחת מהן הייתה ענת, שאני מכירה מאז שהילדים שלנו היו בבית הספר היסודי, ומעולם לא העירה על שום דבר שלבשתי. היא אמרה שאני נראית כאילו סוף סוף השקעתי. החלטתי לקחת את זה כמחמאה.

מאז הוא כמעט לא ירד ממני. בגינה, לסידורים, לארוחת שישי אצל הבת שלי. את נכנסת אליו מעל חולצה ואת לבושה, הכל באחד, בערך בארבע שניות.

שלושה דברים שלמדתי מאז

אחת. שום דבר לא לוחץ. אין חגורת מותן שנלחמת בך, אין רוכסן, אין מה להכניס פנימה. את לובשת אותו ופשוט שוכחת ממנו לשארית היום, שבגיל שלנו זה שווה המון.

שתיים. ההדפס הוא מה שמציל אותו. אוברול חלק באמת היה נראה כאילו יצאת לעשות גינון. הפרחים הרקומים הם מה שגורם לו להיראות כמו לבוש אמיתי, משהו שבחרת, ולא משהו שנכנעת לו.

שלוש. יש אחד לכל אחת. יש אותם בעשרות הדפסים, פרחוניים, פסים, טלאים, אפילו אחד מכוסה בדבורים קטנות, מ-S ועד 5XL. חצי מהכיף היה לבחור איזה מהם מרגיש הכי אני.

לגבי המחיר

אהיה כנה, המחיר עורר בי חשד יותר מכל דבר אחר.

הוא עולה ₪159.90. הוא עלה ₪450.

המחשבה הראשונה שלי הייתה שחייב להיות פה קאץ', כי בגדים נוחים שגם באמת נראים טוב עולים בדרך כלל הרבה יותר מזה.

לא מצאתי קאץ'. זה בוטיק קטן שמוכר ישירות, והם עושים עכשיו מבצע מעבר, הבוטיק עובר למקום גדול יותר והם מפנים את הקולקציה לפני המעבר. קראתי את הביקורות לפני שהזמנתי, כמו שאני מניחה שאת עושה עכשיו. קצת יותר משלוש מאות, על 4.2 כוכבים. לא החמש המושלמות והחשודות שרואים באתרים מסוימים, שאם כבר, דווקא גרמו לי לסמוך עליהם יותר. אותם דברים חזרו שוב ושוב. אישה אחת כתבה, "קניתי את האפור לגינה ועכשיו אני בעצם חיה בתוכו. קל לזרוק על הגוף, שום דבר לא לוחץ, וקיבלתי מחמאות מקסימות." זו הביקורת שהכריעה אצלי.

מה שהייתי אומרת לך אם היינו חברות

אם היינו שותות יחד כוס קפה והיית שואלת אותי, זה מה שהייתי אומרת.

אם בשקט התחלת לשלוח יד לכל דבר עם גומי, כי שום דבר עם חגורת מותן כבר לא מרגיש טוב, אבל חלק ממך שונא שזה ככה, שווה לך עשר דקות של ערב אחד להיכנס ולהסתכל.

לא כי אוברול משנה משהו. הוא לא. אבל להיות נוחה ועדיין להרגיש כמו עצמך, באותו זמן, זה דבר קטן שהפסקתי להאמין שהוא בכלל קיים, והייתי מעדיפה שאת לא תפסיקי להאמין בו.

המבצע רץ עכשיו, וההדפסים הכי יפים נגמרים ראשונים.

אני בת שישים ושבע ואני חיה באוברולים עכשיו. את זה לא ראיתי מגיע, ואני לא יכולה להיות מרוצה יותר.

תמר